רח' יגאל אלון 96, בית אמפא TLV – כניסה A  |  תל-אביב 67891  |  טלפון 0722-575-335  |   דוא"ל: Shir@adv-law.co.il
96 Yigal Alon St, Ampa Building TLV – Ent. A, Tel-Aviv 67891  |  Phone 972-722-575-335  |  E-mail: Shir@adv-law.co.il
   דף הבית   •   אודותינו   •   מאמרים מקצועיים   •   כתבו עלינו   •   תמ"א 38   •   צור קשר   •  
 
  תחומי עיסוק:
 
עורך דין תמ"א 38

עו"ד פשיטות רגל

עורך דין נדל"ן

עו"ד מסחרי

עו"ד מקרקעין

עורך דין חוזים

 
הליך פשיטת רגל

משרד עו"ד מקרקעין במרכז

עורך דין פשיטות רגל במרכז

עורך דין פשיטת רגל

עורך דין מכירת דירה

עורך דין תמ"א 38 במרכז

     
 
לתיאום פגישה ללא התחייבות
מלא פרטים בטופס המצורף:
 
     
   
  ניתן ליצור קשר טלפונית:
0722-575-335
 
 
 
לצפייה בפרוייקטים
»
לחץ כאן «

 
 

 

זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

 
העסק בו עבדתי נקלע לקשיים כלכליים מה אני יכול לעשות על מנת להבטיח את תשלום שכרי?
בימים טרופים אלה, בהם עסקים רבים בין אם מתחום ההיי טק ובין אם מתחום הכלכלה סופגים מהלומות קשות.

במסגרת זו צפה ועולה בעייתם של העובדים הנוגעת להגנת זכויותיהם כעובדים שהשקיעו ימים כלילות במעבידם וכעת הם מחוסרי עבודה לאחר שהחברה בה עבדו חדלה מלפעול – קרי הגיעה כדי פירוק או פשיטת רגל.

בדרך כלל השלב בו מודיעה החברה לעובדיה כי היא מפסיקה את פעילותה הינו שלב מאוחר יחסית מבחינת העובד שכן בשלב זה החברה כבר אינה מסוגלת לשלם לעובדיה את המשכורות האחרונות, שלא לדבר על פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת דמי הבראה וזכויות נוספות.

האם במקרה כזה יכול העובד לתבוע את החברה/העסק?
החוק אוסר על הגשת תביעה לבית משפט כנגד פושט רגל או חברה בפירוק.

חברה הנקלעת למצב של חדלות פירעון, תגיע לרוב להליך של פירוק. את הליך פירוק יכולים להתחיל : כל אחד מנושיה של החברה (לרבות העובדים) או החברה בעצמה. במסגרת חלוקת נכסי החברה לנושיה, החובות לעובדים נמצאים בדין קדימה, וגוברים על חובות לנושים הרגילים. משכך יפרעו ראשית חובות העובדים והנושים המובטחים האחרים, לפני חובותיהם של הנושים הרגילים. אולם, במרבית המקרים, בשלב בו החברה נכנסת להליך של פירוק היא כבר נמצאת במצב של חדלות פירעון וגרעון מזומנים כזה, שאינו מאפשר לה לשלם אפילו את החובות לנושים המבוטחים ובכללם לעובדים.

מה עושים אם אי אפשר להגיש תביעה לבית המשפט ואם לחברה/עסק אין כסף לשלם חובותיה לעובדיה?
במצבים כאלה נחלץ הביטוח הלאומי לעזרתם של העובדים. עובד שכיר שמעבידו פשט את הרגל או שהתפרקה החברה שעבד בה, והמעביד נותר חייב לעובד בגין עבודתו אצלו לפני מועד התמוטטותו, יפוצה על ידי המוסד לבטוח לאומי. אולם חשוב לציין, כי המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בכל הרכיבים המגיעים לעובדים מה גם שאין הוא מכיר במשכורות העתק שאליהם הורגלו העובדים בתחום ההיי טק.

האם כל עובד שלא שלמו לו שכרו זכאי לתשלום שכרו מהביטוח הלאומי?
לא. בחוק הביטוח הלאומי נקבע מי הם הזכאים להגיש תביעה לביטוח הלאומי:

1. עובד שכיר שמעבידו פשט את הרגל, או עובד שכיר שניתן נגד מעבידו צו פירוק (אם המעביד הוא תאגיד).

2. אם נפטר העובד בטרם שולמה לו הגמלה המגיעה לו, זכאים שאיריו לפיצויי פיטורים ולחוב שכר עבודה.

3. קופת גמל, אם קיים חוב של המעביד לקופת הגמל שהעובד מבוטח בה.

4. חבר אגודה שיתופית: חבר שהיה חבר בתושב שיתופי או בקיבוץ במשך 7 שנים לפחות.

חשוב לציין, כי עובד עמצאי או בעל שליטה בחברה המחזיק בעיקר המניות בחברה, שלא נתקיימו בינו לבין החברה יחסי עובד –מעביד אינם זכאים לגמלה כאמור.

עוד קובע החוק שלושה תנאים מקדמיים להגשת תביעה לביטוח הלאומי:

1. תנאי ראשון - בית המשפט המוסמך (בדר"כ בימ"ש מחוזי) הוציא נגד המעביד צו הכרזה כפושט רגל, או צו לפירוק החברה, או צו  לפירוק אגודה שתופית, או לפירוק שותפות.

2. תנאי שני הינו כי בית המשפט המחוזי, שציווה על פירוק החברה, ימנה נאמן או מפרק מטעם בית המשפט.

חשוב לזכור כי לעיתים, על מנת שלא יהיה על העובדים להמתין, כדאי לעובדים לפנות לכונס הנכסים הרשמי על מנת שזה האחרון יפנה לבית המשפט של פירוק בבקשה למנות מנהל מיוחד כדי לבדוק את תביעות העובדים ולהעבירם לידי המוסד לביטוח לאומי.

3. התנאי השלישי הינו כי הנאמן או המפרק יאשר את התביעה שהגיש העובד בגין זכויותיו שקופחו.

איזה זכויות זכאים העובדים לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי?
בפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי נקבע אילו זכויות זכאים עובדים לתבוע מהביטוח הלאומי במקרה של בפירוק תאגיד:

עובד שכיר שהחברה בה עבד התפרקה, זכאי לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורין שמעבידתו נשארה חייבת לו.

בנוסף לכך, יהיה זכאי העובד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את  סכום פיצויי הפיטורים אשר אין להם כיסוי בקופת הגמל (כספים לקופות גמל אשר לא הופקדו על ידי המעביד).

תשלומים אלו מוגבלים למקסימום הגמלה הקבועה בחוק, קרי - סכום מקסימלי של 10 פעמים השכר הממוצע במשק.

לדוגמא: עם השכר הממוצע במשק בשנת 2004 היה 6,964 ₪ (בגלל חקיקה לשעת חירום, לא השתנה השכר הממוצע בשנת 2004) תהיה הגמלה המקסימלית 69,640 ₪.

מהם מרכיבי השכר הנלקחים בחשבון לצורך חישוב הגמלה מביטוח לאומי?
מרכיבי הזכר הנלקחים בחשבון לצורך חישוב הגמלה הינם:

א. שכר עבודה - שכר עבודה - כהגדרתו בסע' 1 לחוק הגנת השכר שלא שולם לעובד על ידי מעבידו. במסגרת זו, יחושבו המשכורת הבסיסית, שעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.

שכר העבודה שיילקח בחשבון לא יפחת משכר המינימום (בהתאם להיקף העבודה של העובד). גמלה כאמור על פי שכר המינימום תשלום לתקופה של עד 12 חודשים.

ב. פדיון חופשה – תשלום עבור מספר ימי החופשה שנותרו לזכותו של העובד עד ליום הפסקת עבודתו כמופיע בתלוש השכר האחרון, עד למקסימום הימים שניתן לצבור על פי החוק ובכפוף לחוק חופשה שנתית (**).

ג. דמי הבראה – החלק שלא שולם לעובד עד ליום הפסקת עבודתו ובעבור השנתיים האחרונות.

ד. ביגוד - החלק שלא שולם לעובד עד ליום הפסקת עבודתו ובעבור השנה האחרונה.

ה. משכורת 13 - החלק שלא שולם לעובד עד ליום הפסקת עבודתו ובעבור השנה האחרונה.

חשוב לזכור, כי בניגוד לרכיבים האמורים, הודעה מוקדמת, החזר הוצאות רכב, טלפון וכיו"ב אינם מוכרים על ידי הביטוח הלאומי שכן הם אינם נכללים בהגדרת "שכר עבודה" כאמור בחוק הגנת השכר.

פיצויי פיטורים
במידה והעובד אינו מבוטח בקופת גמל המכסה גם את פיצויי הפיטורים בהסכם פנסיה מקיפה, הביטוח הלאומי ישלם או ישלים את החסר.

הבסיס לחישוב פיצויי הפיטורים יהיה: שכר עבודה -משכורת (שכר העבודה הנלקח בחשבון לא יפחת משכר המינימום, בהתאם להיקף המשרה); תוספת ותק; תוספת משפחה; תוספת יוקר; תוספת מקצועית; רכיבי שכר אחרים, אם הם עונים על דרישות החוק והפסיקה.

חשוב לזכור כי בתחשיב פיצויי הפיטורין משכורת 13 אינה נכללת.

קופות גמל
המוסד לביטוח לאומי יעביר לקופת הגמל את הסכומים שלא הועברו לה על ידי המעביד וזאת עד לסכום של פעמיים השכר הממוצע במשק (13,928 ₪).

חשוב לזכור, כי אם סכום התביעה עולה על סכום הגמלה, תשולם הגמלה בתחילה עבור-שכר עבודה, ורק  לאחר מכן ישולמו פיצויי הפיטורים.

לסכום הגמלה יתווספו הפרשי הצמדה מיום היווצרות החוב ועד יום התשלום על-ידי המוסד בפועל. מהגמלה שתאושר ינוכו הסכומים המתחייבים בחוק: מס הכנסה, ביטוח לאומי  וביטוח בריאות.

איך מגישים פיזית את התביעה לביטוח לאומי?
את תביעת החוב יש להגיש למפרק או למנהל המיוחד או לנאמן (לא ישירות למוסד לביטוח לאומי) בצרוף  טופס התביעה לגמלה של המוסד לבטוח לאומי המכונה: "תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד" בצירוף ראויות ומסמכים להוכחת החוב.
 
מהם המסמכים שיש לצרף לטופס התביעה?
המסמכים שיש לצרף לתביעת החוב הינם:

שלושה תלושי משכורת אחרונים ממקום העבודה.

תלוש משכורת ראשון או מסמך אחר המעיד על מועד תחילת העבודה לצורך חישוב  פיצויי הפיטורים.

מסמך המעיד על גובה סכומי פיצויי הפיטורים העומדים לזכותו של העובד בקופת  גמל בתאריך הפסקת עבודתו.

אסמכתאות לרצף בעבודה.

לאחר אישור התביעה יעביר אותה המפרק או המנהל המיוחד או הנאמן בצרוף כל המסמכים הרלבנטיים למוסד לביטוח לאומי בירושלים.

מתי מקבלים בסופו של דבר את הכסף?
לאחר שאושרה זכאות העובד לגמלה, תישלח אליו התשלום בהמחאה ישירות לביתו או בזיכוי לחשבון הבנק שמסר על גבי הטופס. הגמלה אינה ניתנת להעברה או לעיקול.

הערה חשובה: החלטת המפרק/ המנהל המיוחד/ הנאמן אינה סופית, למוסד לביטוח לאומי יש הסמכות לאשר, לדחות או לחלוק על ההחלטה. ואולם סכומים אשר לא אושרו על ידי המוסד לבטוח לאומי אך אושרו על ידי המנהל המיוחד /מפרק /נאמן, יהפכו לחלק מתביעות החוב ביניהן יתחלקו יתרת מימוש רכוש החייב לאחר הנושים המובטחים.


כיצד בכל זאת יכולים העובדים להגן על עצמם?
ראשית, על העובדים מוטלת האחריות להיות קשובים וערים למצבה של החברה בה הם עובדים, וזאת בכל שלבי עבודתם. אם מתחילים להתעורר סימנים המעידים על קשיים כלכליים של החברה כגון: עיכוב בתשלום המשכורות, אי העברת כספים לקופות הגמל או ביטוח המנהלים ואפילו שמועות על מצב החברה, כדאי מאוד להתחיל להיערך לנורא מכל - סגירת החברה. בד"כ החברה ובעלי מניותיה מטרתם הינה לדחות את הקץ עד כמה שניתן ולנצל ככל שניתן את תפוקת העובדים עד יומם האחרון בחברה. בסיטואציות שכאלה בד"כ ינסו בעלי החברה להרגיע את הרוחות ולעיתים אף להסתיר את מצבה הכספי הגרוע של החברה. במקרים כאלו כדאי לעובדים להתאחד אל מול בעלי החברה, לפנות לקבלת ייעוץ ביחס לזכויותיהם ולהיערך למו"מ מול ההנהלה. במקרים קיצוניים כדאי בפרק הזמן האמור להיערך באיתור מקום עבודה חליפי.

נציין, כי במקרים מסוימים כדאי לעובדים לבחון את תפקודם של מקבלי ההחלטות בחברה, שכן באם יימצא כי הוברחו נכסים ו/או בוצעו פעולות שרוקנו את החברה מנכסיה ניתן לתבוע את נושאי המשרה ובעלי המניות באופן אישי. 

יודגש כי על מנת שהעובד ימצה את מלוא זכויותיו עליו לפנות לייעוץ משפטי מתאים.
 
 

רוני א. כהן - משרד עורכי דין | רח' יגאל אלון 96, בית אמפא TLV – כניסה A  |  תל-אביב 67891  |  טלפון 0722-575-335  |  פקס 03-5638887  |  דוא"ל: Shir@adv-law.co.il   
Roni A. Cohen - Law Office   |  96 Yigal Alon St, Ampa Building TLV – Ent. A, Tel-Aviv 67891  |  Phone 972-722-575-335  |  Fax 972-3-5638887  |  E-mail: Shir@adv-law.co.il


עורך דין חוזים בתל אביב | עורך דין פשיטת רגל בתל אביב | עורך דין דיני חברות | עורכי דין לפשיטות רגל | פשיטת רגל אישית | עורך דין פשיטת רגל | עורכי דין חוזים מסחריים | עורך דין דיני מקרקעין | עו"ד לפשיטת רגל | עורכי דין מסחרי | עיכוב הליכים | עו"ד חברות | עורך דין נדל"ן | בקשה לאיחוד תיקים | עורך דין הסכמים | פשיטת רגל חברה | בקשות לפשיטת רגל | עו"ד משפט מסחרי | עו"ד לפשיטת רגל | בקשות לפשיטת רגל | הסדרי נושים | ייעוץ משפטי לחברות | עורך דין הסכמים | עורכי דין משפט מסחרי | בקשות לפשיטת רגל | עו"ד לחוזים | עו"ד משפט מסחרי | עורך דין דיני מקרקעין | עו"ד לפשיטת רגל | בקשות לפשיטת רגל | פשיטת רגל הפטר | בקשה להפטר | ליטיגציה מסחרית | הפטר בפשיטת רגל | בקשה להפטר | עורך דין פשיטת רגל | הליך פשיטת רגל | עורך דין תמ"א 38 | עו"ד תמ"א 38 | 
לייבסיטי - בניית אתרים